מהו תפקידו של האדריכל שנכנס לפרויקט של שיקום מבנה או מבנים? במה שונים אדריכלים שעוסקים בשיקום מבנים, מאדריכלים אחרים?
כשאנחנו חושבים על אדריכלים או ארכיטקטים, אנחנו לרוב חושבים על מתכננים ומעצבים של בתים ובניינים חדשים או מי שעוסקים בתכנון ערים.
המציאות שונה במקצת, ורשימת המקצועות שקשורים בארכיטקטורה ארוכה למדי. מדריך טוב או רשימה מלאה של אדריכלים יכללו אדריכלים מסוגים אלה ואחרים, כולל גם אדריכלים שעוסקים בשיקום מבנים.
מהם מבנים שמיועדים לשיקום?
לא כל בית או מבנה ישן הם בהכרח מבנים שמיועדים לשיקום או שימור.
- כדי שמבחינת החוק יהיה צורך לשקם מבנה, עליו להיות בעל חשיבות היסטורית, אדריכלית או ציבורית אחרת, שתגן עליו מפני הריסה או שינויים משמעותיים.
- מבנים נוספים שדורשים שיקום הם מבנים שמבחינה הנדסית הם מבנים מסוכנים ועלולים להיהרס, במידה ולא ישוקמו.
- כל אדם יכול כמובן להחליט שהוא או היא מעוניינים לשקם מבנה שקנו או שנמצא בבעלותם, גם אם אין דרישה לשיקומו מבחינת החוק.
מדוע שיקום מבנים?
אחת המטרות של שיקום מבנים היא לאפשר שימוש במבנים ישנים או מסוכנים בתוך המרקם העירוני או היישובי הקיים.
לכל אדם ברור, שאם לא יתאפשר לעשות שימוש במבנה פרטי או ציבורי, איש לא ישקיע בתחזוקה שלו, ובסופו של דבר הוא יתמוטט.
מצד שני, אם המבנה לא יתאים לצורך החיים המודרנית, שלא לדבר על תקני בטיחות מודרניים בסיסיים, אי אפשר יהיה להשתמש בו וגם אז הוא ייזנח, יתיישן במהירות ויתמוטט.
- הפתרון הוא שימור או שיקום מבנים. תהליך זה נעשה מתוך התחשבות בין הדרישות לשימור היסטורי או ארכיטקטוני-תרבותי וצרכי הזמן והמקום, כולל שיקולי בטיחות.
מהו תפקידו של אדריכל לשיקום מבנים?
תפקידו של ארכיטקט שעוסק בשיקום מבנים הוא להתאים מבנה היסטורי למציאות מודרנית ועכשווית, תוך שמירה על אופיו ומראהו של המבנה.
- ברמה ההיסטורית, הארכיטקט חייב ללמוד את ההיסטוריה של המבנה, להבין את התקופה שבה הוא נבנה ואת השיקולים לעיצובו, כפי שעמדו לנגד עיניהם של מתכנניו.
- ברמת החומר, על הארכיטקט לדעת ממה נבנה המבנה, כדי שמה שישוחזר או ייבנה סביבו יתאים לרוח המתכנן המקורי.
גם אם מי שיבצע את עבודות השיקום יהיה בעל מקצוע מיוחד (רסטוראטור) הארכיטקט צריך להבין מאילו חומרים נבנה המבנה ובאילו צבעים נצבע, כדי שיוכל לתכנן מראה מתאים לאחר השיקום. - ברמת השימוש המודרני, אדריכל לשיקום מבנים חייב לקחת בחשבון את השימוש שרוצים לעשות במבנה המשוקם ואת הסביבה שלו:
האם – למשל – צריך לחפור חניון מתחת למבנה וליצור פתחי גישה שונים מהקיימים במבנה ההיסטורי.
האם יש לשבור קירות פנימיים כדי להתאים את הבניין לשימוש החדש וכו'.
אדריכלים לשיקום מבנים ועבודתם עם מהנדסים
- מצופה מאדריכלים מנוסים לשיקום מבנים שיהיו בעלי ידע רחב בהנדסת בניין, אולי אף יותר מאשר אדריכלים רגילים, כיון שאי אפשר בהכרח לדעת כיצד נבנה מבנה ישן או מיושן, והאם הוא יתאים למציאות המודרנית.
במקרים שדורשים זאת, אדריכל לשיקום מבנים עובד בצמוד לקונסטרוקטור ומהנדס בניין, שתפקידם לוודא שהבניין המשוקם יעמוד בכל שינוי מתוכנן.
מצד שני, יכולים להיות שינויים מבניים שהמהנדסים ידרשו כדי שהמבנה יוכל להמשיך ולעמוד. אם רוצים להציל מבנה כזה ולשמר את המורשת שלו, חייב האדריכל להחליט אילו חלקים הוא משמר, אילו חלקים הוא משחזר ואילו חלקים יתוכננו ויבנו מחדש.
את כל ההחלטות האלה הארכיטקט חייב לקבל מתוך ראיה עיצובית-תרבותית ופונקציונאלית.
שימור מבנים בודדים מול שימור מתחמים
- שימור ושיקום מבנים יכול להיעשות בצורה פרטנית, כאשר כל מבנה מטופל על ידי בעליו, בנפרד מהנעשה בסביבה. אופציה אחרת היא שימור ושיקום מבנים כחלק משיקום שכונה או מתחם שלם.
שתי דוגמאות בולטות מאוד לעניין הן המרכז העירוני של תל אביב (המע"ר) – סביבות רחוב רוטשילד, נווה צדק, אחד העם וכו' – ומתחם שרונה.
- באזור המע"ר של תל אביב שוקמו בשנים האחרונות אין-ספור מבנים ובניינים, אותם הפכו לבתי מלון קטנים או השמישו לשימוש במשרדים ואפילו למגורים.
רוב המבנים האלה שוקמו כל אחד על ידי בעליו תוך נאמנות לצורה החיצונית של המבנה ההיסטורי ושימור על העיצוב הארכיטקטוני שלו.
- בשרונה נעשה שיקום של שכונה ומתחם שלמים, כאשר המטרה הייתה בראש ובראשונה ליצור אחידות ומראה של שכונה שלמה כמתחם.
כמובן שהאדריכלים שעבדו על מתחם שרונה היו חייבים גם לשמר את המבנים עצמם, את המראה שלהם – חיצוני ולעיתים גם פנימי.
לסיכום: אדריכלים לשיקום מבנים מתכננים שימושים חדשים והתאמות מודרניות למבנים ישנים, שללא שיקום מתאים ייהרסו או יתמוטטו. זאת, במסגרת הרצון לשמר מבנים בעלי ערך ועדיין לאפשר פיתוח עירוני וחיים מודרניים.
